ביאור יש"ר על התורה, בראשית ד:ב

את הבל, לא נזכר בכתוב טעם קריאת שמו הבל, כמו שנזכר בקין, ואולי ראתה חוה בר"הק שעתיד קין להרוג את אחיו ואמרה בלדתה אותו, אך להבל וריק סבלתי צער ההריון והלידה בעבור בני זה, כי ימות בחצי ימיו בלא בנים והיה כלא היה, והנה אין ספק שנולדו תאומותיהן עמהם ונשאו אותן לנשים, וכן הדעת נותנת כי אי אפשר בלאו הכי, והכתוב נתן רמז לזה (לקמן ה' ג'), כמו שנפרש שם:

רעה צאן, אף שלא הותר להם הבשר עדיין, מ"מ לא נאסרו החלב והגזה והעור לצרכי בני אדם, אחרי שאינו מן ההכרח להמית בריה בשביל זה:

עבד אדמה, לרוב צורך האדם אל האדמה ושצריך להתעסק בה תמיד, הוא אליה כעבד אל אדוניו: