ביאור יש"ר על התורה, בראשית לז:לה

וכל בנתיו, לא היה לו רק בת אחת והיא דינה בת לאה, ואמר בנותיו לכלול גם כלותיו שנקראו ג"כ בנות דרך חבה, וכי אמרה נעמי לכלותיה, שבנה בנותי (רות א' י"א):

וימאן להתנחם, כי חשב עצמו אשם בדבר, בעבור ששלח את בנו לשכם:

כי ארד, אלא ארד, ויהיה כאילו כתוב ויאמר לא אנחם כי אם ארד:

אל בני, מלת אל כפשוטו, כדרך שאמר דוד על הילד אשר מת לו, אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי (ש"ב י"ב כ"ג):

שאלה, אל הקבר, כלומר באבלי אקבר ולא אתנחם כל ימי:

ויבך אתו אביו, לפי פשוטו הוא יעקב, והוא כלל שאחר הפרט: