ביאור יש"ר על התורה, בראשית לז:יח

ויראו אתו מרחוק, והכירוהו מאופן הליכתו או מכתונת הפסים אשר עליו:

ויתנכלו אתו, נתמלאו נכליות עליו, שלא רצו להמיתו בגלוי אלא בקשו נכלים להמיתו באופן שלא יודע כי הם הרוצחים וזהו ההבדל שבין שורש נכל לשורש ערם, כי הערמה היא תחבולה נסתרת שלא ירגיש אותה אפילו האיש הנרמה, וההתנכלות היא תחבולה להסתיר מעשה הרע מעיני אחרים זולת המעוול, ולזה בא ויתנכלו בהתפעל:

אתו, כמו עליו או אליו: