ביאור יש"ר על התורה, בראשית לז:י

ויספר אל אביו ואל אחיו, כשראה שלא השגיחו לדבריו חזר וספרו לאביו בפניהם, כי ראה בו דברים נוגעים לאביו, כמו שאמרנו שהיה השמש רומז לו, וחשב שאביו להיותו נביא יקיים אמתת חלומותיו בפני אחיו עד שיאמינו בם:

ויגער בו אביו, גערה המחוברת עם בי"ת הוא גערה ממש דרך קלון, ובלא בי"ת הוא לשון השחתה כמו הנני גוער לכם את הזרע (מלאכי ב' ג'), והנה יעקב הבין שאין החלומות האלה דברי הבל, אך בעבור שראה בפני בניו שהיו שונאים אותו על זה, גער בו לשכך חמתם מעליו:

מה החלום הזה אשר חלמת, כמו מה אדם ותדעהו (תהלים קמ"ד ג'), כלומר מה החלום הזה אינו כלום שתגידנו, כי אינם אלא דברים בטלים, או טעם הגערה לומר איך נשאך לבך לחלום החלום הזה, אין זה כי אם גובה לב ונערות שיעלו דברים כאלו על לבבך בהקיץ ולכן רעיונך על משכבך סליקו בשינה:

הבוא נבוא אני ואמך ואחיך, הנה יעקב הבין פתרון החלום אבל רצה להוכיח שהחלום בטל מכל צדדיו כדי להסיר ממנו שנאת אחיו, ואמר היתכן שאביא אני להשתחוות לך והלא אנכי אביך, או שתבא אמך והלא כבר מתה או שיבואו אחיך והלא הם שונאים אותך: