ביאור יש"ר על התורה, בראשית לו:ב

לקח את נשיו מבנות כנען, כלומר לא השתדל לקחת לו אשה ממשפחת אברהם, אלא בחר לו מבנות כנען לנשים, ורק אחר ששמע מה שצוה אביו ליעקב ללכת פדנה ארם וכו', הלך גם הוא אל ישמעאל ולקח את בשמת, אולם עיקר נשיו היו מבנות כנען:

את עדה בת אילון, למעלה נזכרו לו ג' נשים, יהודית בת בארי, בשמת בת אילון, ומחלת בת ישמעאל, וכאן לא נזכרה יהודית בת בארי כלל, לפי שמתה בלא בנים, ובת אילון נקראת כאן עדה, כי עשו קרא אותה כך לאמור כי עדה ממנו הברכה בעת ההיא, ומחלת בת ישמעאל נקראת כאן בשמת, כי אולי נתחלף שמה כך כמו שמצינו בכמה מקומות, אבל אהליבמה בת ענה לא נזכרה לעיל, כי עשו לקחה אחרי כן אחר שהלך לו לשבת בהר שעיר והתחתן בבני שעיר החרי ככתוב לפנינו, כי אהליבמה היתה בת ענה בן צבעון בן שעיר החרי, וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר, ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה היתה לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האלו לבסוף:

בת ענה בת צבעון, לפי שנמצאו בפרשה שני ענה, אחד בן שעיר, ואחד בן צבעון בן שעיר לכן יודיע הכתוב שהיא היתה בת ענה בן צבעון והיתה נכדת צבעון, וקורא אותה בת צבעון כי בני בנים הרי הם כבנים, ולא נמנע הכתוב לקרוא את בן בנו, בנו, ואת בת בתו, בתו:

צבעון החוי, ובסמוך הוא מונה אותו בין בני שעיר החורי, מכאן ראיה שהוא חוי הוא חורי, כי עיקר שמם הוא חוים על שם חוי בן כנען, ונקראו גם כן חורי אם מלשון גדולה ושררה כמו ואת כל חורי יהודה (ירמיה כ"ז), אם על שם בן חוי שנקרא כי כדעת בעל ספר הישר שכתב שעיר בן חור בן חוי בן כנען, או לפי שהיו יושבים בחורים ובנקיקי הסלעים כמנהג הפראים שבימים ההם השוכנים במערות ונקראו [roglodii]: