ביאור יש"ר על התורה, בראשית לב:כו

וירא כי לא יכול לו ויגע, כשראה המלאך שאינו יכול לנצח את יעקב ולהמיתו, נגע בכף ירכו ועשאו צולע, אבל עכ"ז לא רפו ידי יעקב ועודנו מחזיק בו בזרועותיו ואינו מניחו ללכת עד שהוצרך לבקש ממנו שישלחהו:

בכף ירכו, קולית הירך התקועה בקלבוסית קרויה כף, והנה הירך ירמוז לזרעו של יעקב כמ"ש יוצאי ירך יעקב, ורצה לרמוז לו בזה שכבר יוכל להרע לזרעו של יעקב בהאבקו עמו, כלומר כל עוד שיהיו בניו בתוך בני עשו, אבל יבואו ימים שישאל זרע עשו רשות והצלה מזרע יעקב, וזה יהיה לזמן הגאולה העתידה שיבאו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וכו':

ותקע, נבדלה מן הירך ונתקעקעה ממקום מחברתה:

בהאבקו עמו, בהאבק יעקב עם המלאך: