ביאור יש"ר על התורה, בראשית לא:מ

הייתי ביום, ענינו במקום שהייתי ביום, אכלני החורב ויובש והשרב, כי היה השמש מכה על ראשי כל היום ולא עזבתי צאנך אפילו רגע:

וקרח בלילה, כמו משליך קרחו (תהלים קמ"ז י"ז), גם הקרח והכפור אכלני בלילה:

ותדד שנתי מעיני, לשון שינה, גם שעות הרבה מהלילה הוצרכתי לעמוד על משמרתי ולהעביר השינה מעיני, ועם כל הטורח והעמל הזה שסבלתי בעבורך לא חמלת עלי כראוי לעשות לאיש קרובך, אלא התאכזרת נגדי והכבדת את עולי מיום אל יום: