ביאור יש"ר על התורה, בראשית לא:טו

הלא נכריות, ואם תאמר שאף בלי תקות הנחלה תקשה עלינו הנסיעה כדי שלא לצער את אבינו מפני אהבתו אותנו, גם זה אינו, כי הוא חשבנו כנכריות, ולא עשה כמשפט האבות עם הבנות לתת להן נדוניא בשעת נשואין, רק אמר לך שמור צאני וקח בנותי במשכורתך, הרי שמכר אותנו כשבויות חרב:

ויאכל גם אכל את כספנו, לא די שלא נתן לנו משלו אלא גם אכל מה שראוי לתת לנו, ובקש בתחבולות לכבוש את שכרך כדי שנשאר בלא כלום: