ביאור יש"ר על התורה, בראשית ל:לו

דרך שלשת ימים, שלא ירגיש יעקב דבר מהם:

בינו, אינו שב על לבן כי הוא עצמו לא היה רועה את צאנו, ואילו שב על בניו היה צריך לומר ביניהם ובין יעקב, אלא כינוי בינו שב על הצאן, כי הוא שם כלל לכל מיני הבהמות הדקות זכרים ונקבות, לכן יתואר לפעמים בלשון יחיד ולפעמים בלשון רבים, ויכונה פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה:

ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת, כשהלך אח"כ אל העדר להסיר משם כל נקוד וטלוא ולא מצא כ"א הלבנות היה מוכרח א"כ לרעות את אלה הנותרות בלבד, ובלי תשלום גמול: