ביאור יש"ר על התורה, בראשית ג:ז

ותפקחנה עיני שניהם, לא להשכיל שכל טוב כמו שחשבו, אלא שהחלו התאוות הגופניות להתגבר עליהם, והמשיכו השכל והבינה אחריהן לשרת אותם, ומן העת ההיא נולד בטבע כל בני אדם תכונה שהציורים הרעים יתגברו על הטובים כדרך שכתוב כי יצר לב האדם רע מנעוריו (להלן ח' כ"א), וכן הם מתגברים עד היום בכל יוצאי חלציו:

וידעו כי ערומים הם, אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא פירושו שעתה הרגישו בעצמם הרגש הבושת שבני אדם מרגישים בהיותם ערומים, וזו היתה התולדה הראשונה של ידיעת הרע שקנו עתה, כי ידוע שהבושת הזאת נולדת בעבור שיצטייר בלב ציור רע בראותו גילוי האיברים: