ביאור יש"ר על התורה, בראשית ג:יט

בזעת אפיך תאכל לחם, ביגיעה רבה לחרוש ולזרוע לזרות ולטחון ללוש ולאפות, כענין שזכרו חז"ל הרבה יגיעות יגע אד"הר:

אפיך, הם הפנים, וכנה הכתוב הפנים באפים לפי האפים גבוהים על הפנים:

עד שובך אל האדמה, בזה גזר עליו מיתה בע"הז שישוב גופו אל העפר אשר נברא ממנו, ולא יחיה החיים הנצחיים כ"א אחרי הפרד הנפש מן הגוף, ועונש זה נמשך מחטאו, כי אחרי שיצרו רע אין טוב לאדם כ"א בשוב גופו אל העפר ותשוב הנפש אל האלהים לראות בטוב ה' בארץ החיים, כי אילו יחיה תמיד על תכונה זו, יתור אחר עיניו ויזנה אחריהם ויתרחק מאד מן האושר הנצחי, אבל לעתיד לבא נאמר בלע המות לנצח וכו':