ביאור יש"ר על התורה, בראשית כט:כז

מלא שבע זאת, שבוע של זאת, ומלת זאת חוזרת על לאה, והכוונה על שבעת ימי המשתה, כי אולי נהגו בהם נכבדי האומות מימי קדם, כענין באבלות דכתיב ויעש לאביו אבל שבעת ימים (לקמן נ' י'):

ונתנה לך, עתיד למדברים בעדם מבנין הקל, וענינו אנחנו נתן לך, ולבן בערמה דבר, כי אמר אנשי המקום לא יניחוני לתת הצעירה לפני הבכירה אך כאשר תמלא השבוע של זאת, אז אני וכל אנשי המקום נסכים בדבר ונתן לך גם את זאת בכבוד כאשר בראשונה, ועוד אטיב עמך שאתננה לך קודם העבודה אשר תעבוד בעבורה, והנה לא חשש לבן עוד פן יחדל מעבוד אותו אחרי שישא את רחל, כי כבר נסהו בשבע שנים הראשונים ומצאו עבד נאמן ועומד בדיבורו:

עוד שבע שנים אחרות, דקדק לומר מלת עוד, וגם הוסיף אחרות כדי שלא יחשוב יעקב לצאת ידי חובתו במה שעבד עד הנה שבע שנים: