ביאור יש"ר על התורה, בראשית כט:טו

הכי אחי אתה, לשון תימה, וכי בשביל שאחי אתה תעבדני חנם, והנה לבן בערמה דבר, כי בראותו גודל שלמות יעקב ברעיית הצאן ושמיד אחר ביאת יעקב בביתו היתה ברכה מצוי בעדריו, וכמו שהודה לבסוף באמרו ויברכני ה' בגללך, חשב תחבולות לחייבי בעבודה כדי שלא יצא מעבדותו לעולם, ולכן אמר לו ועבדתני חנם, ולא אמר אם תרצה להטריח עצמך בעבודה קשה כזאת קח נא את עדרי ורעה אותם ואני אתן את שכרך, אלא אמר לו, ידעתי כבר שתעבדני מכאן ולהבא כי איש מוסר אתה ולא תתפרנס משל אחרים אולם איני רוצה שתעבדני חנם, אלא נקבה שכרך ואני אתנהו:

הגידה לי, גם זה דרך רמאות, כי לא אמר לו מתחלה אני אתן לך כך וכך, שאז לא היה אפשר לו עוד להחליף את משכורתו אלא אתה תגיד מה יהיה שכרך, וחשב לבן אולי לא יפרש התנאים באר היטב, ויתן לו מקום לעשוק את שכרו, וכמו שקרה לבסוף בענין העקודים והטלואים: