ביאור יש"ר על התורה, בראשית כט:י

ויהי כאשר ראה, זכר שני דברים את רחל בת לבן וכו', ואת צאן לבן וכו', וכן במעשה אמר ויגל וכו' וישק וכו', והטעם כי בעבור שהיתה רחל ממשפחתו גמר בדעתו לעזרה וגלל את האבן, ובעבור שהצאן היה צאן לבן אחי אמו רצה ג"כ להשקותם, ובזה עשה חסד עם רחל ועם לבן, ולמדנו מזה גודל נדיבות לבו:

ויגל את האבן, הפעיל משרש גלל ומאחר שהקל יוצא לשני כמו שאמר למעלה וגללו את האבן, יתכן שההפעיל יוצא לשלישי:

וישק את צאן לבן, ולא זכר הכתוב שהשיב את האבן למקומה, כי נשארו שמה שאר הרועים להשקות את צאנם, והם השיבוה: