ביאור יש"ר על התורה, בראשית כז:ב

הנה נא, כמו עתה:

לא ידעתי יום מותי, כי אמנם הברכה תחול יותר בהיות המברך סמוך למיתה כענין שהיה ביעקב ובמשה, כי אז הנפש יותר נבדלת מן החומר, והנה היה ירא יצחק שמא ימות טרם ברכו אחד מבניו, ויסבב זה קטטה בין בניו אחרי מותו, עשו יאמר שהוא הבכור ולו משפט הנחלה האלהית הזאת, ויעקב יאמר שכמו שיצחק עם היותו קטן מישמעאל ירש את הבית כן הוא יירשנה ויתכן שלא ידע יצחק דבר ממכירת הבכורה עד שלבסוף עשו גלה את אזנו לאמר את בכורתי לקח, כי אילו ידע שיעקב הוא הבכור האמיתי לא היה אומר לברך את עשו: