ביאור יש"ר על התורה, בראשית כז:יב

אולי ימשני, אין הטעם שימושהו להכיר אותו, אבל אמר אולי יקרב אותי על עצמו לנשק לי או לשום ידו על פני כדרך חבת האב על בנו וימצא במשוש שאני חלק, והנה לא פחד מהיכר הקול, כי היו האחים דומים בקולם ולא היה ביניהם כ"א שינוי מעט, ובטח יעקב שלא ירגיש אביו אותו השינוי, אבל עכ"ז הכיר בו יצחק ואמר הקול קול יעקב:

כמתעתע, כאיש שמתעה אחר:

קללה ולא ברכה, כי אם אניחהו שיברך את עשו אולי יברך גם אותי אח"כ, אבל אם אעשה זה יקללני ולא יברכני כלל: