ביאור יש"ר על התורה, בראשית כו:כו

ואבימלך הלך אליו, כראות המלך שיצחק יצא מכל ארצו את אשר לא צוה ולא עלתה על לבו, נתיירא שמא תופר הברית אשר כרת עם אביו, שזכר אז גם את עמו באמרו ועם הארץ אשר גרתה בה (לעיל כ"א כ"ג) ועתה שאנשי הארץ הרעו עמו נתעורר המלך לבא אליו לחדש הברית ולהראות לו שהוא אינו אשם בדבר, ושהיתה כוונתו לטובה באמרו לך מעמנו:

ואחזת מרעהו, שהלך עם חבורת אוהביו ורעיו, ונקראת חבורת האיש אחוזה לפי שנאחזים בו ולא יתפרדו ממנו בצאתו ובבואו, וכנוי מרעהו הוא לרבים כמו מגן גבוריהו (נחום ב' ד'), והוא כמו מרעיו: