ביאור יש"ר על התורה, בראשית כו:טז

לך מעמנו, המלך ושריו היו נקיים מקנאת העם, אך נתיירא אבימלך, פן אנשי המקום בקנאתם ימרדו גם במלך שהיה אוהב את יצחק ויעשו רעות גדולות, לכן לטובת עצמו וגם לטובת יצחק אמר לו בשפה רכה שיותר טוב יהיה לו לצאת מן העיר, כי בהתרחקו יהיה שלום לו ולהם, והנה לא הקפיד אבימלך רק שלא ישב בעיר המלוכה אבל הרשהו לישב בכל ארץ פלשתים, ולכן לא אמר לו לך מארצנו, אלא לך מעמנו: