ביאור יש"ר על התורה, בראשית כ:יב

אחתי בת אבי הוא, וגם זאת אתנצל לפניך שלא דברתי שקר כי אם אמת שהיא אחותי בת אבי, כי בני בנים הרי הם כבנים, והיא היתה בת הרן בן תרח, וכן קרא אברהם ללוט אח אע"פי שהיה בן אחיו, והנה עקר התנצלות אברהם לא היתה להראותם שאין שקר בפיו, כי גם אם אמת הדבר שהיתה אחותו ואשתו, וברצותם באשה אמר להם אחותי היא להטעותם בדבר, כבר חטא בהם להביא עליהם חטאה גדולה ואין חלוק והפרש כלל בין שהדבר אמת או שקר, אלא כך אמר אברהם, אני לפי דרכי אמרתי כן לפי שהוא אמת, וחשבתי אם אולי יחפצו בה ישאלוני אם היא גם אשתי מאחר שמותרת לי, וכיון שלקחוה עבדיך בחזקה ולא שאלוני דבר, אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה, והחרשתי:

אך לא בת אמי, אולם זה שאמרתי אחותי היא, לא שהיא אחותי ממש שיצאה מבטן אמי אלא להיותה בת אחי קראתיה אחותי, כמנהג בני אדם אז לקרוא לבת האח אחות, ולכן בהיותה מותרת לי, ותהי לי לאשה: