ביאור יש"ר על התורה, בראשית ב:יט

ויצר, כבר ספר למעלה יצירת החיות והעופות, ושנה כאן יצירתם מן האדמה ללמדנו שבעבור היותם נבראים מן האדמה בגוף ונפש ולא באה להם נשמה ממרומים כמו לאדם, לכן הם פחותים ממנו במעלה, וראוי א"כ שיביאם אל האדם שהוא מבחר הנבראים והוא יקרא להם שמות, כי כולם נבראו לשמשו והוא האדון על כלם:

מה יקרא לו, מה שם יקרא לו:

וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו, תואר נפש חיה מוסב על האדם, וכך פירושו, כל שם שקרא האדם (שהוא בעל נפש חיה מלאה חכמה ודעת) לכל אחת מן החיות והעופות, הוא שמו הנאות לו כפי צורתו הפנימית וטבעו, וכן דעת בעל הטעמים, וקריאת השמות בל"הק היא חכמה גדולה שצריך להכיר מהות הדברים וטבעם כדי לקרוא להם שמות כראוי [עיין בהקדמה], והכתוב העיד על חכמת אד"הר שהבין וידע טבע כל חיה ועוף, וזה טעם אמרו הוא שמו: