ביאור יש"ר על התורה, בראשית ב:טז

ויצו, לשון צווי עם מלת על יורה על מצות לא תעשה ובלא מלת על הוא על מצות עשה:

מכל עץ הגן, אף מעץ החיים לא נאסר ממנו האכילה, שהרי בסמוך אמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, שמענו שרק ממנו נאסר האכילה, וכן הדעת נותנת כי בהיות שנברא האדם לחיות חיי עד מה יתן ומה יוסף לו אם יאכל מפרי עץ החיים, אבל אחר החטא שנעשה בן מות נאמר ועתה פן ישלח ידו וכו' (לקמן ג' כ"ב) כמו שנפרש שם:

אכול תאכל, רשות ומותר לך לאכול: