ביאור יש"ר על התורה, בראשית יח:יב

ותצחק שרה בקרבה, אין לחשוב ששרה לא האמינה ביכולת האל חלילה, אלא צחקה בקרבה לפי שלא ידעה שהם מלאכי עליון, רק חשבה שהם אנשים, ודבריהם אלו אינם רק ברכה, כדרך האורח המברך לבעל הבית טרם לכתו מעמו בעבור שאכל משלו, ולכן צחקה על זה בחשבה שהיא ברכת שוא מן הטעמים שזכרה, ויתכן שגם אברהם לא הגיד לה דבר מהבטחה זו שהבטיחו האל ביום צותו על המילה, ומפני זה לא האמינה שרה שיקרה לה כזאת מאחר שהוא כנגד הטבע:

לאמר, בלבבה, ולא הוציאה דבר מפיה ולכן היתה יכולה לכחש:

בלתי, לשון זקנה:

היתה לי, עבר במקום עתיד כמו תהיה לי, והכוונה תתחדש לי:

עדנה, תענוג נערות ועדונו:

ואדני זקן, ועוד כי גם אדני זקן: