ביאור יש"ר על התורה, בראשית טז:ב

הנה נא עצרני, לגודל צדקתה לא תלתה סבת מניעת הבנים בבעלה להיותו זקן, כי ידעה שהשם הבטיחו בבנים, ולזה אמרה עצרני כלומר המניעה היא ממני ובעבורי, אבל אתה תזכה לבנים:

אולי אבנה, כי תלד על ברכי ויהיה לי לבן:

אבנה, מגזרת בן, אלא שגם מלת בן נגזרת מלשון בנין, כי מי שיש לו בנים נקרא בנוי:

וישמע אברם לקול שרי, כל לשון שמיעה שאחריו בי"ת או למ"ד אינו מורה לבד על שמיעת הדברים באזנים, אלא על ההסכמה וההקשבה לדברי האומר, וכן כאן לא שהתאוה מדעתו לקחת אשה אחרת, כי הסתפק בשרה אשתו אע"פי שלא הוליד ממנה, ולקח את הגר רק לעשות רצון שרה שתבנה ממנה ויהיה לה נחת רוח בבני שפחתה: