ביאור יש"ר על התורה, בראשית טו:ד

הנה דבר ה' אליו, הטעם שבא אליו הדיבור פתאום, להורות לו שכוונת השם באמרו שכרך הרבה מאד לא היתה אלא על הבטחת הזרע, אלא שבחר הש"ית להסתיר כוונתו מה יהיה השכר ההוא כדי לנסותו אם יתאוה לעושר וגדולה או למתנות אחרות, כדרך שאמר השם לשלמה בגבעון שאל מה אתן צך והשם ידע מה ישאל, ורק אמר לו כן להרבות שכרו אח"כ, וכן כאן נתן מקום לאברם לחפש במצפוני לבבו איזה דבר יחמוד ביותר, וכששמע ממנו שהוא מואס בכל ורק נכסף להוליד בן, אז הודיעו לא יירשך זה:

זה, מוסב אל אליעזר הנזכר לעיל: