ביאור יש"ר על התורה, בראשית יב:ד

וילך אתו לוט, להגיד שלא בקש אברם מלוט שילך עמו, אלא לוט ברצונו נתעורר ללכת אחריו:

ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה, כדי שלא נחשוב שהלך אברם מחרן בעבור כי כבר מת תרח אביו, אבל אם היה חי לא היה עוזב אותו, לכך פי' שהיה אברם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן, ומשנות חיי תרח שזכר למעלה נדע כי עודנו חי, ואעפ"כ אברם עזבו: