ביאור יש"ר על התורה, בראשית יב:יג

אמרי נא אחותי את, ובזה יקוה כל אחד מהם שאתרצה לתתך לו לאשה, ובין כך ובין כך לא יהרגוני, וחשב אברם שלא יקחוה פתאום וביד חזקה מפחד המלך אבל ישאו ויתנו עמו במתון ימים רבים, ובארך הזמן יוכל להשמט מהם בתחבולות ותואנות, או יחדל הרעב אח"כ וישוב אל ארצו, ולא עלה על לב אברם שהמלך עצמו יקחה לו לאשה, ולכן חשב להנצל משרי הארץ בתחבולת זאת:

למען ייטב לי בעבורך, אין פירושו שיתנו לי מתנות בעבורך, כי חלילה לאברם לקבל אתנן, והוא היה שונא מתנות כאמרו אל מלך סדום אם מחוט וגו', אלא הכונה שיעשו עמדי הטובה הזאת להחיות את נפשי, כמ"ש אחר זה וחיתה נפשי בגללך, והוא לתוספת ביאור, כדרך ונחיה ולא נמות (לקמן מ"ג ח'):