ביאור יש"ר על התורה, בראשית יא:ג

ויאמרו, כאשר נהיו לעם רב חשבו לבנות להם בתים לשבת בהן יחד, ותכלית התחברותם היה לפרוק עול מלכות שמים מעליהם, ולמרוד באחיהם וראשיהם, ולעשות להם ממלכה חטאה, למשול עם הזמן על כלל הארצות:

הבה, לשון זרוז והזמנה:

נלבנה, פועל מגזרת לבנים, וענינו לישת הלבנים במים, ואח"כ ונשרפה לשרפה, כמו שהדבר נוהג גם בימינו:

לאבן במקום אבן, כי בבקעה ההיא לא מצאו אבנים:

והחמר היה להם לחמר, החמר הוא טיט מגובל עפר במים, והחומר הוא המגובל מסיד וחול במים ולפי שלא היו שם אבנים הצריכים לשריפת הסיד, היה להם לבנינם החמר במקום החומר: