ביאור יש"ר על התורה, שמות ח:יא

הרוחה, כמו ורוח לשאול (שמואל א' ט"ז כ"ג), והוא הפך הצרה והצוקה, והענין כי כאשר סרה המכה הסובבת לו יגון, רָוַח לבו והחליף כח ושב לרשעתו הראשונה, וכאן לא נכתב ויחזק לב פרעה, המורה על חזקתו הטבעית, כי באמת נרפה עתה לבבו מחזקתו הראשונה כי מכת הצפרדע הכניעתו מאד, אלא לפי שלבו מלא הוללות וסכלות, בסור המכה עלו מחשבות און והכבידו לבו ומנעוהו משלח את ישראל וזה טעם והכבד את לבו:

ולא שמע אלהם, למשה ולאהרן כי הם שאלו מאתו שישלח את העם כאשר הבטיח להם, והוא מאן למלאות דברי פיו: