ביאור יש"ר על התורה, שמות ו:ט

ולא שמעו אל משה מקצר רוח, לא בעבור היותם קטנה אמנה, כי כתוב למעלה ויאמן העם, אלא מרוב היגון והצרות כי הוכפלו עליהם, לא יכלו להאריך במחשבות שכל עד שתתחזק בהם מדת האמונה ותנצח מחשבות יראה והתיאשות מן ההצלה, וכזה יקרא גם לאיש אמונים כשתתחדשנה עליו מצוקות רבות וכבדות שתאפילנה אור שכלו ובינתו, וזהו קוצר רוח, והפכו ארך רוח: