ביאור יש"ר על התורה, שמות ד:טו

עם פיך, להורותך אשר תדבר אל פרעה, כי עתה לא אמר שידבר אהרן בעבורו רק אל העם, כמו שנאמר ודבר הוא לך אל העם, אבל לפרעה משה ידבר, ובסוף חזר משה ואמר הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה, ואז נתן לו רשות שלא ידבר גם לפרעה והיא מעלה למשה, ולכך אמר שם ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך (לקמן ז' א'):

ועם פיו, להיות דברי פיו לשומעים חן: