ביאור יש"ר על התורה, שמות ד:יג

ויאמר בי אדני, לב משה היה עוד מלא פחד וירא מבלי שידע טעם פחדו ולא נשאו לבו לעשות כל הגדולות האלה, עד שיראתו זאת סבבה לו יגון רב, כי חשב, מלפנים מלאתי עוז בעת הכותי את המצרי והפחדתי רועי מדין, ועתה שה' שלחני למה סר כחי מעלי ונתמלאתי יראה? לכן קרא ממיצר אל ה' ואמר:

שלח נא ביד תשלח, שלח נא מלאכי מרום גבורי כח לעשות שליחותך, כמו שעשית בידם נוראות עד הנה, כגון בהפיכת סדום ובהצלת לוט ובשמירת יעקב מעשו אחיו, ולא תשלח בן אדם חלוש ופוחד כמוני, וזה פי' ביד תשלח: