ביאור יש"ר על התורה, שמות לב:כז

כה אמר ה' אלהי ישראל, והיכן אמר? זובח לאלהים יחרם (לעיל כ"ב י"ט), וביארנו שם שהכונה לאסור השתוף לישראל בפרט, ולחייב עליו מיתה, ולכן הוסיף כאן אלהי ישראל להורות אל הפנה הזאת שאע"פי שאומות העולם פטורים על השתוף, יש בו פשע גדול לאומה הנבחרת מאחר שהשם כרת ברית את אבותינו להיות אלהי ישראל ביחוד, וכמו שבא על זה הצווי הראשון אנכי ה' אלהיך (לעיל כ' ב'), ושם פירשנוהו:

שימו איש חרבו על ירכו, כי היו בני לוי כמו השופטים וראשי ב"ד לייסר את החוטאים ולהביאם במשפט, כדרך ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע (דברים כ"א ה'), והיו בני לוי מכירים באלו הנהרגים שהם עובדי ע"ז:

איש את אחיו, אם יכיר בו שהוא מעובדי ע"ז, אל יחמול ואל יכסה עליו, אף אם יהיה אחיו או רעהו או קרובו, על דרך האומר לאביו ולאמו לא ראיתי ואת אחיו לא הכיר וגו' (דברים ל"ב י"ב):