ביאור יש"ר על התורה, שמות לב:ב

פרקו, לשון צווי, וחשב אהרן שאין כונתם לעבודת אלילים, לכן לא התאמץ למחות בידם, ולמסור נפשו קנאת ה' צבאות כאשר היה עושה בלי ספק אילו ידע שכוונתם לצאת מעבדות אלהי ישראל כי חס ושלום שאהרן קדוש ה' יעשה ע"ז להטעות העם:

באזני נשיכם, בעבור שהיו ישראל מעורבים בערב רב, כאשר אמר לסוף, אתה ידעת את העם כי ברע הוא (לקמן כ"ב), חשש שתגבר עליהם המחשבה הרעה ויטעו בע"ז, כאשר אירע באמת, לכך רצה לדחותם ולעכב הדבר עד שיבא אחיו ואמר באזני נשיכם כי ידע, שהנשים והילדים חסים על תכשיטיהן, אבל הם לא המתינו ופרקו מעל עצמן: