ביאור יש"ר על התורה, שמות ל:כג

בשמים ראש, חשובים, כדכתיב עם כל ראשי בשמים (ש"ה ד' י"ד):

מר, הוא המיר"ה, מין ליחה או מיץ היוצא מאילן אחד ומוציאין ממנה שמן והוא שמן המור: דרור, לפי שיש שני מיני מר כמו שהצריך לדבר בהם פליני"אוס (ספר י"ג פרק ט"ו), האחד היוצא מעצמו מן האילן מבלי שיעשו בני אדם חריץ או נקב באילן כדי להוציאו, והוא היותר משובח ונבחר, והשני אינו יוצא מאליו עד שיטרחו בו בני אדם להוציאו ע"י סדק או בקע קטן והוא אינו משובח כמו הראשון, לכן דקדק הכתוב לצוות שניקח מר דרור שהוא מהמין הראשון שזכרנו, ויפה תארו בלשון דרור שהוא לשון חפשיות להורות על המר היוצא חפשי, דהיינו מאליו בלי הכרח ותחבולות בני אדם

וקנמן בשם, כך שמו גם בלשוננו, והוא קליפת עץ, ובעבור שיש ממנו שריחו טוב ויש בו ריח וטעם, ויש שאינו אלא כעץ, לכך הוצרך לומר קנמון בשם, כלומר מן הטוב:

מחציתו, לפי הפשט מחצית של מר דרור שזכר למעלה חמש מאות:

וקנה בשם, קנה של בשם, והוא מין קנה עביו כעובי נוצה של אווז, ונקרא קולמוס, ולפי שיש קנה שאינה של בשם הוצרך לומר בשם: