ביאור יש"ר על התורה, שמות כז:ג

סירתיו, כמין יורות:

לדשנו, להסיר דשנו לתוכו, וזה אחד מן השרשים המשמשים בלש"הק לדבר והפכו, כי מצאנו ועולתך ידשנה סלה (תהלים כ' ד') שענינו עשיית דבר לדשן, וכאן פירושו הסרת הדשן, וכן סקל, סעף, שרש, וכדומה:

ויעיו, מגריפות שנוטל בהן הדשן, והם כמין כסוי הקדרה של מתכת דק, ולו בית יד:

ומזרקתיו, לקבל דמי הקרבנות:

ומזלגתיו, כמין אונקליות כפופים להפוך בהן איברי הקרבנות על גחלי המערכה, שיהיה ממהר שריפתן, ובלשון חכמים צנוריות:

ומחתתיו, לחתות בהן הגחלים:

לכל כליו, כמו כל כליו, וכבר זכרנו פעמים רבות שימוש הלמ"ד להורות על הכלל שאחרי הפרט: