ביאור יש"ר על התורה, שמות כד:יא

ואל אצילי, הם נדב ואביהוא והזקנים הנזכרים וקראם כן כי נאצל עליהם רוח ממרום, וכן נקראים הגדולים שבעם ומאציליה קראתיך (ישעיה מ"א ט'), שנאצל עליהם הוד מלכות:

לא שלח ידו, בעבור שאמר והכהנים והעם אל יהרסו לענות אל ה' פן יפרץ בם (לעיל י"ט כ"ד) הודיע בכאן שהזקנים הללו נזהרו בכך ולא הרהו לעלות, ולכך לא פרץ בהם ה', כי היו ראוים למה שחזו:

ויאכלו, השלמים שם לפני המזבח בתחתית ההר כדין השלמים שטעונים מחיצה:

וישתו, עשו שמחה וי"ט, כי כן חובה לשמוח בקבלת התורה, כאשר צוה בכתבם כל דברי התורה על האבנים וזבחת שלמים ואכלת שם לפני ה' אלהיך (דברים כ"ז ז'), וכתיב בשלמה החכמה והמדע נתון לך וגו' (ד"ה ב' א' י"ב), מיד ויבא ירושלים וכו' ויעש משתה לכל עבדיו (מלכים א' ג' ט"ו), אף כאן ביום חתונת התורה כן עשו: