ביאור יש"ר על התורה, שמות כג:כ

הנה אנכי שלח מלאך לפניך, הודיע השם ב"ה למשה בדרך כלל שכאשר יחטא ישראל (כמו שאמר אח"כ כי לא ישא לפשעכם, מכלל שמדבר על זמן שיחטאו) לא יעלה בקרבם, דהיינו לא ינהגם בכבודו ובעצמו בהנהגה נפלאה למעלה מן הטבע שעליה דברנו (לעיל כ' ב'), אלא ישלח מלאך לפניהם להנהיגם בהנהגה פחותה מן הראשונה, דהיינו ע"י אמצעי, ודבר זה נתקיים במעשה העגל, שאז אמר השם ושלחתי לפניך מלאך וכו', כי לא אעלה בקרבך (לקמן ל"ג ב' וג'), ומשה בקש רחמים על זה באמרו ובמה יודע איפה וגו', הלא בלכתך עמנו (שם ט"ז) וכשהודיעו השם דרכי טובו, אז התחנן לפניו וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו (שם ל"ד ט') ומלת ונחלתנו כוללת כל הענין כמו שנפרש שם, ונתרצה לו הקב"ה וכרת ברית על זה ככתוב הנה אנכי כורת ברית וכו'(שם י'), והברית הזה קיים לעולמי עד: