ביאור יש"ר על התורה, שמות כא:ח

אם רעה בעיני אדניה, שלא נשאה חן בעיניו לכונסה:

אשר לא יעדה, כתיב לא באל"ף וקרי לו בוא"ו, והכונה לפי הכתיב שלא ירצה ליעדה ולהכניסה לו לאשה, ולפי הקרי, הטעם אם רעה בעיני אדוניה אשר יעדה האב להיות לו לאשה, כי הקינה בת ישראל לאמה, לקחתה לו לאשה יקנה אותה, והיא מיועדת לו מן הסתם:

יעדה, ענין זמון:

והפדה, מוסב על האדון, שיתן לה מקום ויסייע בפדיונה, כמו שאחז"ל שמגרע מן הכסף שנתן בעדה כמספר השנים שעשתה אצלו, וכפי מספר השנים הנותרות כן יהיה פדיונה:

לעם נכרי, לאיש אחר:

לא ימשל למכרה, לא האדון ולא האב:

בבגדו בה, אם רוצה האדון לבגוד בה שלא יקיים בה מצות יעוד, וכן האב מאחר שבגד בה ומכרה לזה, שכל מוכר בתו בוגד בה: