ביאור יש"ר על התורה, שמות כא:כד

עץ תחת עץ, מפורש בקבלת חז"ל שהוא ממון, וגם הדעת נותן כן, כי למעלה אמר רק שבתו יתן ורפא ירפא, ואם נעשה באיש אשר יכה את רעהו כאשר עשה בו, מה ישלם אחרי כן, וגם הוא צריך שבת ורפוי? וכוונת הכתוב שמדין הגמול הוא חייב בכך, אם לא יתן כפרו, והכתוב אומר שלא נקח כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות, אבל ניקח כופר במי שהוא רשע לכרות אחד מאיבריו, לכן לא נכריתנו לעולם אבל ישלם כפרו, ואם אין לו, יהיה עליו החוב עד שתשיג ידו, והנה התחיל בחסרון איברים, ודבר בהוה על הרוב, שכן דרך המכה את חבירו להזיקו בעין אוב שן או ביד או ברגל, ומהם תקיש על יתר האיברים: