ביאור יש"ר על התורה, שמות כא:יג

לא צדה, לא ארב לו, ולא נתכוון להרגו, כמו ואתה צודה את נפשי לקחתה (שמואל א' כ"ד י"ב):

אנה לידו, כמו לא יאונה לצדיק כל און (משלי י"ב כ"א), והטעם שהשם סבב ועלל לו זה בעבור עון אחר שעשה, והוא לא כוון לכך, וכן דרך המקרא לייחס כל דבר אל השם ית' שהוא עלת הכל:

ושמתי לך מקום, כשיהיו ערים לשבת, תייחדו ערים למקלט, ובמדבר יהיה מחנה לויה למנוס לו: