ביאור יש"ר על התורה, שמות ב:א

וילך איש, על המעורר ומזמין עצמו לדבר יאמר הכתוב שהלך לעשותו, כמו וילך ראובן וישכב וילך משה וידבר, אף כאן כשנשמע פתגם המלך פרשו העם מנשותיהם, וכן עשה גם עמרם אחרי שנולדו לו מרים ואהרן, אך לקץ ימים נתעורר לפקוד עוד את אשתו, הגם כי ידע דת המלך אולי לבשה אותו רוח אלהים לעשות זאת:

איש מבית לוי, זה עמרם, ולא הזכיר כאן הכתוב לא שמו ולא שם אשתו, כי רצה לקצר עד לדת המושיע, ואח"כ יזכיר גם יחוס ב' השבטים ראובן ושמעון בעבורו (לקמן ו'):