ביאור יש"ר על התורה, שמות טז:כ

ולא שמעו אל משה, זה היה הנסיון החמישי כי לא המרו את דברי משה מחמת עצלה, כלומר שלא ירצו לטרוח עצמם ללקוט בבוקר בבוקר ולכן חשבו לאצור ממנו בביתם לימים הרבה, כי אז היה די לומר ויותירו אנשים, וממילא היינו יודעים שלא שמעו אל משה, אבל מאחר שכתוב כן למדנו כי מחמת חוסר אמונה הותירו, שלא האמינו בה' שיוריד להם המן יום יום:

וירם, לשון רמה ותולעה:

ויבאש, לפי שחללו קדושת המן וחשבו שהוא כמו מאכל חול שמצניעים אותו מיום ליום, לכן הנותר נהפך להם לקללה כי עלתה צחנתו ובאש כדומן, והיה זה לעומת חטאם, שהם חטאו בסתר שהצניעוהו עד בוקר, והריח רע שהוציא גילה חטאתם ברבים: