ביאור יש"ר על התורה, שמות טו:ח

וברוח אפיך נערמו מים, ברוח קדים עזה ששלחת באפיך להנקם מצריך, נערמו המים הנגבהים ולארצו אל שפת הים אנה ואנה, אלא היו כמו ערימות זה על זה:

נצבו כמו נד נזלים, המים שדרכם להיות נוזלים ויורדים, קמו כמו חומה, ונצבו ועמדו כן כל הלילה משני צדי הדרך, והיה זה לפי שעלו התהומות כמו שאומר אח"כ:

קפאו תהמת בלב ים, מלת קפאו יבא על שני פנים, הא' לשון צפייה על השטח העליון, כמו הקופאים על שמריהם (צפניה א' י"ב), שצף על השמרים, וכן תרגום ויצף הברזל וקפא פרזלא (מלכים ב' ו' ו'), והב' לשון קרישה ודיבוק, כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י' י'), והתורה הודיעה במלה זו שני דברים, עליית התהום למעלה, ושנעשה גריד כיבשה, ומ"ש בלב ים ענינו על השטח העליון מן הים, כמו דרך אניה בלב ים (משלי ל' י"ט), וידוע שהאניות הולכות על השטח העליון מן הים השוה עם שפתו, ועד אותו השטח קפא התהום למעלה: