ביאור יש"ר על התורה, שמות טו:יב

נטית ימינך, לפי שהמשיל המצאת הדרך החדשה לכח ימין ה' עושה שמים וארץ, כאילו כביכול בידו סבל התהום שצפה למעלה וימינו תסעדנו, אמר עתה נטית ימינך, כי הדרך בן אדם כשרוצה להשליך מקצת מה שבידו ולהשאיר מקצת, אינו הופך ידו, כי אז יפול הכל, אלא מטה אותה מעט ואז יפול קצת וישאר קצת, וכן התהום לא ירד כלו אלא מקצתו שעברו עליו המצרים, אבל הדרך שעמדו עליו ישראל עמד עוד בתקפו עד יעבור עם ה':

תבלעמו ארץ, שבנפול הדרך נבלעו המצרים בין שבריה: