ביאור יש"ר על התורה, שמות יב:ט

נא, שאינו צלוי כל צרכו:

ובשל, ולא בשל מבושל, כי מלת אל שאמר בתחילת הפסוק מושכת עצמה ואחרת עמה:

מבשל במים, למדנו שיש מבושל שאינו במים, כי ענין הבשול הוא התיקון לצורך האכילה ע"י האש, בין במים בין בלא מים, וכן על גמר הפרי ע"י חום השמש יאמר בשל קציר (יואל ד'), ולפי שגם הצלי נקרא מבושל, הוצרך הכתוב לפרש שדוקא במים אסור, וכן מצינו בענין הפסח ובשלת ואכלת (דברים ט"ז ז'), ויבשלו הפסח באש כמשפט (ד"ה ב' ל"ה י"ג):

ראשו על כרעיו, צולהו כלו כאחד עם ראשו ועם כרעיו ועם קרבו, ונותן בני מעיו לתוכו אחר הדחתן: