ביאור יש"ר על התורה, דברים ו:ה

ואהבת את ה' אלהיך, באהבה שאינה תלויה בדבר הנוגע לעצמך כלל, אלא תאהב את ה' בעבור אמתת כבודו ית', תשיש בהכרת שלימותו לאין תכלית, ותתענג באמונתו וייחודו, ואז תחפוץ לעשות דבר שייטב בעיניו, כי כן מדת האהבה:

בכל לבבך ובבל נפשך, לפי שאפשר שתהיה מדת האהבה שולטת רק במקצת כחות הנפש ולא בכולן, ד"מ ילך בדרכי השם במדת החסד והחנינה וזולתם לפי שהדרכים הללו אהובים לנפשו, אבל לא יעסוק בתורה לפי שאינו מוצא קורת רוח ואהבה בהגיונה, הוצרכה התורה להוסיף בכל לבבך ובכל נפשך, להודיע כי צריך לאהוב את השם בכל לבו ובכל כחות נפשו דהיינו בכל מחשבותיו ובכל תאוותיו, בענינים השכליים ובענינים המעשיים:

ובכל מאדך, הטעם מאד מאד, כלומר כל מה שתוכל: