ביאור יש"ר על התורה, דברים ד:ל

בצר לך, הפסוק הזה אינו אזהרה על התשובה, כי זה נאמר בפסוק שלפניו אלא היא הבטחה והודעה שבאחרית הימים אחרי שיעברו עליהם הצרות הרבות, ישובו בלי ספק אל מדריגתם הראשונה, ילכו בחקות ה' ולא ישובו עוד לכסלה:

ושבת עד, כל לשון תשובה שאחריו מלת עד יורה על עזיבת החטא, וטעם המליצה הזאת כי החוטא מתרחק תמיד מאלהיו ומונע עצמו מקרבת אלהים, כדרך כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם (ישעיה נ"ט ב') והמתחרט מחטאותיו הוא הולך ומתקרב אל ה' עד שיתדבק בו, ואז נקרא שב עד ה':