ביאור יש"ר על התורה, דברים ד:כה

כי תוליד בנים, ענין הפרשה הזאת להודיע שבעון ע"ז יגלו מעל אדמתם, כי השם אל קנא ולא יסבול סרחונם, ואחר כך הזהירם שאף בהיותם בארץ אחרת יחזיקו בתורת ה' ולא ישכחו את אשר ראו עיני אבותיהם בהר סיני שבזה תתחזק אמונתם, ואז ירחמם ה', והנה הפסוק הזה אע"פי שהוא אזהרה, הוא ג"כ כמו נבואה ולכן אמר כי תוליד ולא אמר בלשון אם, כי הוא כמתנבא על ענינם, כאומר יודע אני שתשחיתו ויקרה לכם כך וכך, כמו שאמר להם לפני מותו כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון (לקמן ל"א כ"ט):

ונושנתם בארץ, שתאריכו ימים עליה ותשבו לבטח ותהיו ישנים בה, ומתוך כך אולי תשכחו את ה':

ועשיתם הרע, כי עשיית הפסל הוא הדבר הרע מאד בעיני ה:

ה' אלהיך, שהוא אלהיך ביחוד כי כרת עמך ברית להיות לך לאלהים, ואתה מפר בריתו להכעיסו: