ביאור יש"ר על התורה, דברים לג:כא

וירא ראשית לו, ראה גד ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג, שהיא ראשית כבוש הארץ:

כי שם חלקת מחקק ספון, כי שם נתן לו המחוקק (שהוא משה) את חלקו, שנאמר ויתן להם משה לבני גד וכו' (במדבר ל"ב ל"ג), והיה המחוקק הזה ספון וחשוב אצלו, כי עשה כאשר צוהו, ומהו?

ויתא ראשי עם, גד היה מביא ראשי העם למלחמה, כי בני גד היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ, לפי שהיו גבורים, וכן הוא אומר נחנו נעבור חלוצים לפני ה':

צדקת ה' עשה, מוסב על גד, שמלא בידו את אשר דבר בפיו, שנדרו בני גד לצאת עם ישראל להלחם עם ישראל וכן עשו: