ביאור יש"ר על התורה, דברים לג:טז

וממגד ארץ ומלאה, זכר למעלה ההרים והגבעות וכאן דבר מברכת ארץ המישור והבקעה, ופי' ומלאה מאשר היא מלאה כגון מטמוניות שבה, או יהיה ומלאה שם כללי לכל אשר על הארץ וירמוז לרבוי זרעו עד שימלאו את הארץ, דומה למה שברכו יעקב ברכות שדים ורחם:

ורצון שוכני סנה, כמו ומרצון, והכונה שהברכות האלה יביאו לו משפע ומרצון הק"בה הנגלה עלי בתחלה בסנה, ומלת שוכני כמו שוכן לי, או יהיה היו"ד נוסף כמו ההופכי הצור, ואפשר שזכר כאן מראה הסנה להורות על התמדת ההשגחה האלהית בלי הפסק על שבט יוסף, כי כמו שהיה הרצון האלהי שלא יכלה הסנה ע"י האש הבוער בו כמ"ש והסנה איננו אכל (שמות ג' ב'), כן לא יבא הפסד וכליון ביוסף, וישאר בו תמיד השפע הטוב, וכן אמר לו אביו מאל אביך ויעזרך:

תבאתה, הברכה הזאת: